אחרית דבר

אחת התמיהות שהועלו כלפי ספרי הקודם בסדרה זו , "מסכת / 'גברים היתה בנוגע לדרך בחירת הסיפורים . היו שלא הבינו מהו הקריטריון ששימש אותי בבחירת סיפורים אלו מספרות חז"ל או מן הספרות היהודית המאוחרת . ומאחר שבספר זה נעשתה בחירת הסיפורים מתוך המקורות בדרך דומה לזו שב " מסכת גברים /' ברצוני להקדיש לכך בסיומו של הספר דיון קצר , במגמה להסביר מה שאפשר שנראה - בהסברי באחרית הדבר של "מסכת גברים " - כתחילתו המגומגמת של טיעון המצריך הבהרות נוספות . ובכן , בתשתית ספר זה , כמו בקודמו , מונחת מעין אנתולוגיה של סיפורים יהודיים שבחרתי מתקופות שונות מתוך מסכת מקורות הסיפור היהודי לדורותיו . הקריטריון שהנחה אותי לבחור דווקא סיפורים אלו ולא אחרים איננו היגיון היסטורי , ואפילו לא ספרותי במובן האסתטי הרגיל , אלא היגיון אתי ותיאולוגי . הקו שהנחה אותי הוא זה שהתווה מרטין בובר בטיעונו הנודע , שהציר המחבר את כל יסודות היהדות מראשיתה ועד ימינו הוא אחר : העיסוק ברעיון הדיאלוגי . גרשם שלום סיכם יפה את העמדתו של בובר במילים הללו : בובר כלל אינו טוען שהכרת המצב הדיאלוגי וההתנסות כו הן חוויות מיוהדות ליהדות בלבד . מאידך...  אל הספר