פירסינג נשי בלב המשכן? סיפורן של הנשים הצובאות: על ממד הקדושה שבפיתוי

חכמי האגדה נטו ליצור סיפורים חדשים על בסיס סיפורי המקרא . בתלמוד ובמדרשים ניתן למצוא אין ספור סיפורים זעירים מעין אלו , שנוצרו מתחילה למטרות פרשנות , והן למעשה תוצר של קריאה מעמיקה של החכמים בסיפורי המקרא . התוצאה נראית לנו לעתים קרובות תמוהה , משום שאנו רגילים לפרש - כביכול באופן אובייקטיבי - טקסט סיפורי , ולא ליצור שכבה סיפורית חדשה על גביו . אולם , אם ייחד הקורא בספרות האגדה תשומת לב לאופן שבו נוצרו סיפורים אלה - לעולם יצא נשכר . הנה דוגמה אחת לכך , הנקשרת היטב לנושא הדיון שלנו כאן על קדושה ומיניות : במקרא מסופר כי בצלאל , אמן בניית המשכן , עשה י '' את הכיור נהשת ואת כנו $ ה # ת במלאת הצבאת אשר צבאו פתח אהל מועדי' ( שמות לח , ח . ( הציווי על עשיית הכיור וכנו כבר הופיע לפני כן ( שם ל , יז-כא . ( אך כאן נוספה לציווי העשייה הערה המבארת ממה נעשה הכיור : "במראת הצבאת אשר צבאו פתח אהל . "מועד תוספת לא ברורה זו עוררה השערות רבות " . לא ברור כלל מהו פירושו של הביטוי '' הצובאות , '' ומה הן אותן המראות ' * שמהן נעשה הכיור . ברם , אפשר שכוונת הפסוק היא לומר שהנשים באו בהמוניהן ומסרו מנדבת לבן ...  אל הספר