קודש הקודשים של האינטימי

בהמשך לדיונים הקודמים על היסוד האינטימי בסיפורי התלמוד , אציג עתה דיון תלמודי נוסף שגם בו ניתן לדעתי להיווכח בבירור בזיקה ההדוקה שבין הממד האינטימי לממד הקדושה , אך אוסיף כאן מעין הקדמת דברים תיאורטית קצרה לשם הבהרה נוספת של מושג הקרושה שתסייע לנו להבין את ייחודה של הסוגיה התלמודית שבפענוח הקודים הצפונים בה נעסוק להלן . רודולף אוטו , מן הפילוסופים של האסכולה הפנומנולוגית , אפיין את מושג הקודשננ במתח המתמיד בין שני קטבים נפשיים שהוא כינה טרמנדום פסקינוזום . המונח הראשון מבטא פחד ותחושת סכנה מפני האל והשני מבטא , ממש בו בזמן , תחושה של נעימות , אהבה ושמחה גדולה הנולדים מן המגע עם האלוהי . במונחים היהודיים העתיקים המונח המקביל לראשון הוא 'יראה' והשני 'אהבה . ' החוויה הזאת , המכונה נומינוס , החוויה של הקדוש , היא חוויה מיוחדת , שונה לחלוטין מכל חוויה אחרת , אי אפשר להביעה במילים הלקוחות מתחום העולם המוכר , והיא הקרויה לפי הגדרתו של אוטו : קדושדו . במקרא יש שני שימושים שונים למושג הקדושה , האחר משמש לציון כל מה שהוא נשגב וקרוב לאל , והשני להגדרת הדברים המיוחדים והמובדלים משאר העולם , אלו שח...  אל הספר