כוחן של מילים חיות: אנושיות המילה בקומנטר של הוגו מסן ויקטור ל"היררכיה השמימית"

הזוכרים רמות של מורה רב עוצמה וכריזמטי כדמותו של האב דיבואה יודעים את כוחה העצום של ההוראה האנושית פנים אל פנים ואת עוצמתה הייחודית . הם יודעים את הפער בינה לבין הלמידה מן הספר הכתוב המנסה לשמרה ובינה לבין הצפייה הדוממת בעולם . במאמציה להבין את האלוהי , התיאולוגיה מתבוננת במילים שבכתבי הקודש , ואילו הפילוסופיה , או התיאולוגיה הטבעית , מתבוננת בבריאה . מי מהן עולה על האחרת ? במאמר זה אני מבקשת להתחקות על ניסוח מוקדם של בעיה מוכרת זו במחצית הראשונה של המאה ה . 12 אטען כי ניסיון מיוחד זה להשיב עליה בונה את הפער בין התיאולוגיה לפילוסופיה במונחי הפער שבין הלמידה ממורה בשר ודם שהוא מושא לאהבה ולחיקוי לבין הלמידה מן ההתבוננות גרידא בעולם הנבראים , וכי הטקסט והמילים מוצגים בו כבני דמותו של מורה זה . מבוא הוגו מסן ויקטור ( 1141-1096 ) הוא אחת הדמויות המרכזיות במחשבה התיאולוגית העשירה של המאה ה . 12 בשנת 1115 הצטרף למנזר סן ויקטור בפריז וב 1133 נעשה לראש בית הספר ולאחר האישים המשפיעים ביותר בתולדותיו של מרכז לימור זה ובעיצוב צביונו המיוחד , מוסד ביניים ייחודי בין בתי הספר העירוניים שהלכו ורבו...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד