יח

בקוטב הפוליטי המנוגד לעמדתו הרדוקציוניסטית של אלכסנדר פן כלפי המשיחי , ולמעשה יותר כלפי הלשון המשיחית , ניצבת , החל מראשית שנות השלושים , הפואטיקה הרדוקציוניסטית והפוליטיקה הלאומית רדיקלית של אברהם יאיר שטרן . לעומת הדובר המהפכני של פן , המדבר בשמו של המון פרולטרי ולמענו , העמיד שטרן את דמותו שלו כלוחם למען חירות לאומית בצבאו של המלך המשיח : לא אשאל על מה ולמה במולדת לא רחמה בזקים ידי אז שמה יד שוטר חומץ . זו ךךכי ואין אחרת : סהר , לחם ומחתרת . בן אני לדור המךד , דור ד 1 חק הקץ . צר ידו כצור מקשיח . חיל המלך המשיח בחרבו העם יושיע מחבלי גלות . יום יגיה ובריח חיש נתץ . חומה נבקיע . ובגשר ברקיע ךגל החרות . ( שטרךיאיר , 1979 לה-לז ) השימוש בסימבוליות המשיחית הוא תכליתי וישיר . האנלוגיה ההיסטורית נמחקת והסמנטיקה של הדובר השירי ממזגת ללא הבדל מאבק לאומי באויבים מן העבר עם מאבק לאומי בבריטים . הדמות של המשורר זהה לדמות הלוחם , והמוניזם הזה ניכר גם במבנה הצורני ( המשקל והחריזה ) המוקפד והמסמן את  אל הספר
אוניברסיטת בן גוריון בנגב. המרכז למורשת בן גוריון