בסתיו 1959 ראיינה רחל חלפי את לנה קיכלר זילברמן לע . ול 0 האשה . האשה שבאותה שנה נודעה כמחברת הספר מאה לר ם שלי כבר היתה כמעט בת חמישים , אם לפעוטה . הכתבה הביאה בהרחבה את סיפור מסירותה לעשרות ילדים ניצולי השואה , אותם לקחה תחת חסותה והובילה לארץ . המשוררת - אז סטודנטית באוניברסיטה העברית בירושלים , לפני כן כתבת צבאית ואחר כך עיתונאית ועורכת בקול ישראל , אחייניתו של אברהם חלפי ובתם של שמשון חלפי ומרים ברוך - מצאה באשה שפגשה אנטיתזה מובהקת לגיבורות התרבות של אותם ימים . הסופרלטיבים לאשה שהפכה אמם של עשרות ילדים פליטים נשזרו בביקורת כלפי הלכי רוח תל אביביים של אז : "היום , כמעט שכחנו מהי משמעותה האמיתית של גיבורה , של גיבורה אמיתית . וברוב להטנו לשכוח , אצנו להמיר את כתרה הסמוי והנצחי של זו - בכתרה הזוהר והצעקני של גיבורת היום . כל נערה החושפת שיניים בחיוך אווילי מעל טורי הרכילות , וכל ילדונת הנישאת לבעל מיליון מחו"ל . ובכל זאת , טוב להיזכר . מי שפוגש באשה קטנה ועירנית בשם לנה קיכלר , או מי שקורא את קורות מבצעה המופלא , נזכר לפתע במשמעותה הפשוטה והיסודית של המלה . 'גיבורה' זוכה וחש במעשה...
אל הספר