האמירות שליקטתי בפרק זה - הלקוחות ברובן משיחותיו של רבי נחמן עם חסידיו ובני לוויתו - סובבות אף הן סביב ענייני חכמה וחכמים . גם כאן ניגודה של החכמה הוא התמימות , אך לצמד המושגים האלה מצטרפים רבים אחרים - המעשירים את תמונה ההתמודדות בין החכמה לתמימות ופותחים פתח להבנה עמוקה יותר שלה . אין ללמוד ישירות מדמות דיוקנו של החכם בסיפור על משמעות ה"חכמה" בשיחותיו של רבי נחמן ובדברי הכיבושין שלו , או מן השיחות - על דיוקן החכם בסיפור , אבל דרכי הביטוי השונות משלימות זו את זו ושופכות אור זו על זו . גם כאן אתן את בכורת הדיבור וההבעה לרבי נחמן עצמו והטקסט הרב כוח הוא שיוביל . הפירוש "יאסוף" את דבריו אלה לאלה וישזור אה הנימים לחוט מחשבה אחד . מיהו החכם ומהי מהות חכמתו ? ההדרכה "לבלי לעיין כלל בספרים של מחקרים" מרמזת כאילו יש לאתר את החקירות על מדפי הספרים ולזהות את שיחות הו " ן לב צריך לחזק את עצמו באמונה ולבלי לכנס בחקירות כלל ולבלי לעין כלל בספרים של מחקרים רק להאמין בהשם יתברך באמונה לבד בלי שום חקירות כלל . ואף על פי שנדמה לנו שההמון עם הם
אל הספר