ארבעת הפרקים הבאים עוקבים אחרי ארבעה מקרי אונס שהתנ"ך מרחיב עליהם את הדיבור : אונס דינה בת יעקב בידי שכם בן חמור ( בראשית לד ;( אונס בלהה בידי ראובן ( בראשית לה , כב ;( פרשת אונס המוכרת בשם "פילגש בגבעה" ( שופטים יט-כא ;( ואונס תמר בת המלך דוד בידי אמנון , אחיה הבכור ( שמואל ב' יג . ( אפשר שיש משהו צורם , בלתי ראוי , בשיבוץ סיפורים שעניינם הוא פשיעה מינית חמורה בספר קדוש . קדושה ופשיעה מינית אינם אמורים לדור בכפיפה אחת ובבריכה אחת . מקומה של הקדושה הוא בהיכל . מקומם של פושעי מין הוא בביבים . כדי להסיר ספק שמא יש משהו מזהם בשיבוץ סיפורי אונס בספר קדוש , יש לתת את הדעת לאחד העקרונות החשובים ביותר שעמדו לנגד עיניהם של כותבי התנ"ך ועורכיו . לפי התנ"ך הקדושה היא נחלתו הבלעדית של אלוהים והוא איננו חולק אותה עם בני האדם . האבות , האמהות , המלכים , הנביאים והכוהנים היו בני תמותה רגילים , עם מעלות וחסרונות כלאחד האדם : ... " כי יצר לב האדם רע מנעךיו " ... ( בראשית ח , כא . ( אפילו בני הזוג הראשון , שאלוהים יצר במו ידיו ושיכנם בגן עדן המופלא , הפרו את האיסור היחיד שהטיל עליהם ואכלו מפרי עץ הדעת ...
אל הספר