חוק התכנון והבנייה 1965-ה"תשכ ותקנותיו , מגדירים מגוון רחב של פעולות בקרקע שלעשייתן נדרש היתר . הן כוללות התוויית דרך וסלילתה , הקמת בניין או הריסתו , הוספה לבניין קיים וכל תיקון בו , וכל עבודה שעניינה שינוי פני הקרקע : חציבה , חפירה , כרייה או מילוי , ועוד . על פי חוק התכנון והבנייה , אין למערכת הביטחון כל פטור ממעשה בקרקע , וכל המבוצע על ידה בתחום זה טעון היתר . ההליך שלפיו פועלת מערכת הביטחון לאישור הסטטוטורי של ייעוד הקרקע כמתקן ביטחוני ומתן היתר בנייה , שונה ומקל מאוד לעומת הנהוג לגבי כל גורם אחר . הוא נובע מפרק ו' של חוק התכנון והבנייה : מתקנים ביטחוניים ומכשולי טיסה ( להלן , פרק ( 'ו ומהתקנות הנלוות אליו . פרק זה קובע שני נתיבי פעילות המשלימים זה את זה . האחד מסדיר את ייעוד הקרקע ומתן היתרי הבנייה לבניית מתקנים חדשים או להרחבת קיימים , ובמידת הצורך לקבוע מגבלות בנייה סביבם , והאחר מגדיר את האופן שבו מערכת הביטחון תשמור על מתקניה מפני תכניות אזרחיות העלולות לשבש את פעילותם . מסעיף קצר לפרק מפורט צעדים ראשונים . בשל ההכרה בצרכים הביטחוניים ובדחיפות הנדרשת להסדרתם , החלו כבר בימיה ...
אל הספר