בעיית הנציג

העיקרון היסודי של הפרדה בין רשות האירגון לרשות הפרט בתוכו מהווה תנאי הכרחי לקיום האירגון כיישות עצמאית וליכולתו לפעול באופן רציונלי . ברם , בהפרדת רשויות ובחלוקה יעילה של תפקידים בין משקיעים לבין מנהלים טמון גם איום על אותה יעילות עצמה . מנהלים של חברות עסקיות פועלים כנציגיו של האירגרן ואמורים להשתמש בסמכויות שהופקדו בידיהם , לא להפקת טובות הנאה יתרות לעצמם , אלא לקידום האינטרסים של שולחיהם . ניגודי האינטרסים ופערי המידע הנוצרים בין מי שמצוי בשטח ומחזיק בידיו את השליטה האפקטיבית בעסק ( הנציג ) לבין המוטב הרחוק מן השטח ( הבעלים ) יוצרים בעיה מובנית המוכרת כ "בעיית הנציג" ( ראו שרטוט ג . ( 1 שרטוט ג : 1 תיאור סכמתי של בעיית הנציג לפי תיאור זה , בעלי החברה המגדירים את רצון החברה שוכרים את המנהל על מנת שיפעל בנאמנות כנציגם . המנהל , ככל אדם רציונלי המודרך על ידי שיקולי תועלת , ינצל את יתרון הידע שבידיו ואת הסמכויות שהוענקו לו לשם קידום האינטרס העצמי שלו על פני האינטרסים של הבעלים . בעיית הנציג , ובפרט זו הנובעת מניגודי אינטרסים בין המנהל לבעלים , נידונה בספרות המחקרית בעיקר כבעיה כלכלית Je...  אל הספר