מבוא : אין זה חזיון נדיר בארץ ישראל למצוא מערות המשמשות כמקום לינה לאדם ובהמה , לא כל שכן בתקופות עתיקות ; תושבי יהודה נהגו לנצל את המערות למגורים עד לסף התקופה החדשה , בהשתמשם למטרה זו לא אחת גם בקברים קדומים . אנו מוצאים בשימוש מערות טבעיות ומלאכותיות אלו לצד אלו , או לעתים קרובות שילוב של שתיהן , כאשר המערה הטבעית מורחבת על ידי "חדרים" נוספים באופן מלאכותי ( כדי לאפשר מגורים לאדם ובהמה כאחד . ( להתפשטות נוהג זה סייעו התנאים הטבעיים ביהודה : הסלע הקירטוני הרך והנוח לחציבה מחד , ותנאי מזג האויר הקשים ביהודה , מאידך . למערה יש יתרון , שהינה קרירה בקיץ וחמימה בחורף , זאת בניגוד לבנייני האבן הרגילים בהר . במערה מעין זו , ילדה איפוא מרים את ישו כאשר האבוס , שהיה ודאי אף הוא חצוב בסלע הטבעי , שימש בעריסה . מסורת מאוחרת יותר ניסתה לראות מקום זה "כמקום המקודש" הקשור לפולחן אדוניס תאור המערה .-הכניסה הכניסות למערה הן מצפון ומדרום , באמצעות מערכת מדרגות היורדת מהחלקים האפסידאלים של הכנסיה . ראשיתן של אלו בתקופה היוסטיניאנית והן עוצבו מחדש בתקופה הצלבנית , על כך מעירות הקשתות המחודדות
אל הספר