בשנת 324 היה קונטסטנטינוס שליט יחיד בקיסרות הרומית , זאת לאחר מלחמת אזרחים שנמשכה מ . 306 את נצחונו ייחסו ההיסטוריונים לדבקותו בדת הנוצרית . למרות המחלוקות באשר למועד התנצרותו של קונסטנטינוס ולמניעיה , ידוע שהוא נפטר ב 337 כקיסר נוצרי , וכי עוד קודם לכן נטה חסד לנצרות ועירב עצמו בענייני הכנסיה במידה גוברת והולכת למן , 312 ובייחוד לאחר , 325 וחינך את בניו ויורשיו על ברכי הדת הנוצרית . די בעובדות אלה כדי להצביע על המפנה הגדול בתולדות הקיסרות הרומית , שעה שנתאחדה מחדש תחת שלטונו . מפנה זה ניכר במיוחד בתולדות ארץ ישראל בכלל ובתולדות ירושלים בפרט , משעה שבאו תחת מרותו ב . 324 זמן קצר לאחר נצחונו הסופי על אחרון מתחריו , ככל הנראה ב , 326 ציווה קונסטנטינוס לחשוף את המקום אשר בו נצלב ונקבר ישו , ואשר בו , לפי המסורת הנוצרית , קם לתחיה . משנחשף המקום , הוא ציווה להקים בו כנסיה מפוארת , שתהווה מוקד משיכה ראשון במעלה לצליינים ועולי רגל נוצרים . התפתחות זו היתה עתידה להטביע את חותמה על התפתחות הכנטיה הנוצרית בארץ . הבישוף של הקהילה הנוצרית בירושלים היה בעל מעמד נחות יחסית לבישוף של קיסריה , בי...
אל הספר