יוסף בן מתתיהו מזכיר את הפרושים בפעם הראשונה לאחר הכיבוש הרומי , בתארו את עמידתו של הורדוס לדין הסנהדרין בשנת 46 לפסה"נ . סמיאס , פרושי מאנשי הסנהדרין , הוכיח את חבריו על מורך ליבם לנוכח יהירותו של הורדוס והזהירם מפני הצפוי להם ממנו בעתיד . יוסף בן מתתיהו מוסיף ואומר ( בהחליפו , כנראה , את השמות , ( שכאשר כבש הורדוס בסופו של דבר את העיר , "נהג כבוד בפוליון הפרושי ובתלמידו . "סמיאס הערות אלה מצביעות על מקומם של הפרושים בממלכת הורדוס וקודם לכן על מעמדם בסנהדרין : ידו של סמיאס לא היתה על העליונה באותו דיון שנערך בסנהדרין והוא היה במיעוט ; אף על פי כן , הוא העז להוכיח את עמיתיו . כך נהג גם רבן גמליאל הזקן כמה דורות לאחר מכן , כאשר הגן על זכותם של היהודים נוצרים בירושלים לחיות על פי דרכם בפני עמיתיו בסנהדרין , שזממו להורגם ( מעה"ש ה , לד-לט , וראה להלן . ( סמיאס ופוליון הם , ככל הנראה , זוג החכמים הפרושים שמעיה ואבטליון . המסורות המעניינות ביותר על זוג חכמים זה , שיש להן קשר לדבריו של יוסף בן מתתיהו , הן אלו שנשתמרו בפרקי אבות ; שמעיה אומר ; אהב את המלאכה ושנא את הרבנות = ) השלטון ) ואל תת...
אל הספר