שמעון שטין העיר המזרחית מאז ומתמיד עוררה העיר המזרחית את דמיונם של מבקרים ועולי הרגל מן המערב . חם הביעו לא אחת את השתאותם ממראה העיר , שנראתה ציורית מאין כמוה , בעיקר במבט מרחוק . העיר המזרחית בלטה בשלל כיפותיה , צריחיה ומגדליה , בחומותיה הציוריות , בעצי דקל המיתמרים אל-על ובבוסתנים שסביב לה . מערן הרחובות בירושלים ובעיר המזרחית מאפיין את העיר המזרחית דגם לא סדור של הרחובות , המתעקלים ללא סיבה נראית לעין . הרחובות אינם ניצבים זח לזה , אלא נפגשים בזוויות שונות , ורוחבו של הרחוב משתנה לעתים קרובות . הדבר אינו נובע רק מחוסר תכנון , שכן לדרך הישרה לא היתה כמעט חשיבות תעבורתית בעיר המזרחית . באירופה שימשה העגלה אמצעי תובלה עיקרי ; במזרח נעלמו העגלה והגלגל בסוף התקופה הרומית-ביזאנטית , והובלת המשאות נעשתה באמצעות בהמות משא - בעיקר חמורים וגמלים . בניגוד לעגלה , הבהמה יכולה להתאים את עצמה בנקל לפיתולים , ואינה זקוקה לדרך רחבה . למערך הלא רגולרי של הרחובות היה יתרון מסוים . בחברה המזרחית המסתגרת הזר יתקשה להתמצא בסבך הרחובות והסמטאות , והוא ישתדל שלא לנוע בהם שלא לצורך . קיימת סברה , כי הסמט...
אל הספר