איילה תמרי שנות מלחמת העולם הראשונה השאירו את רישומן על חדרה . בשנים הראשונות המצב הכלכלי היה קשה . שווקי היצוא נסגרו ברובם בפני התוצרת החקלאית : בהמות העבודה גויסו - לרוב על בעליהן , והמשק החקלאי נפגע . הוועד , למרות הקופה הריקה כמעט , עמד על המשמר וסייע בתמיכה כספית לאנשים שסבלו מנגישות הצבא התורכי בדרך זו או אחרת . בלי עזרתו היו רבים מתמוטטים . בשנת 1915 ניחתה מכת ארבה והיכולים הושמדו . האנשים שקעו בחובות ובצר להם החל האמון ההדדי להתערער . וכך , לאחר שנות שגשוג יחסי , חלה נסיגה . אין שומעים על המשך הבנייה , או תוספת כוח עבודה וכמעט שלא היתה אפשרות להעסיק את כל הידיים העובדות שאך זה החלו להיקלט במושבה . ברם , שנת המלחמה האחרונה תרמה רבות לביסוסה של חדרה . כידוע , התקדם הצבא האנגלי מדרום , ובשנת 1917 היתה כבר מחצית ארץ ישראל בידיו . קו החזית התייצב באזור כפר סבא כשנה תמימה . מיקומה של חדרה סמוך לקו החזית , ועושרה החקלאי סייעו לה רבות ; היא הפכה לספקית ראשית לצבא התורכי במצרכי מזון , ובעיקר בתבואות שנזרעו מדי שנה על מאות דונמים , וירקות שסיפקו את צורכי הצבא באזור ובצפון הארץ בכלל . ההד...
אל הספר