רקודים

צהג'ה . ריקוד טיפוסי לבדוים . שורה של צעירים , רק גברים , בגיל בינוני , שולבים יד ביד ורוקדים בחצי עיגול . החרזן חורז לפניהם את חרוזיו בנוסח " השירה המדברית" ' והכל עונים אחריו בפיזמון אחד ובתנועות ריקוד קל ומחיאות כפים . ההתלהבות גוברת לאט לאט' עד שלבסוף תופיע היפה בבמת השבט ובידה חרב שלופה . הנערה לבושה עבאיה ורוקדת בתנועות אטיות לפני הגברים ומלהיבה אותם בעזרת החרזן . כל החבורה נכנסת לאכסטאזה סוערת של תנועות , מחיאות כפים וצוחות גרוניות . בהזכיר החרזן את שמות אחד המעולים , ובפרט מעמדו של נדיב הלב והנערץ' גוברת ההתלהבות וצעקות הנשים היושבות מאחורי הפרגוד עולות ביתר עוז' ובעלי הנשק לא יחוסו על כתריהם ויירו יריות באויר להאדיר רעש . דאגפה . הבדוי מנגן לו על המיגץז או האךעול ועומד בתוך עיגול של רוקדים . נערים ונערות רוקדים בקפיצות פראיות מסביב למנגן ) כולם , שלובי זרוע ואחוזי יד , רוקדים בקצב לקול המנגינה . אחר כך יתקרב המנגן אל אחת הנערות הרוקדות' הידועה כמשוררת וחורזת חרוזים . הנערה פותחת בשירה ולעומתה ינגן המנגן . הריקוד נמשך בצעדים איטיים כלפי ימין , הרגל השמאלית קדימה והרגל הימנית...  אל הספר
הוצאת ספרים אריאל