הרב אברהם גומבינר ( 1687-1637 ) מחבר פירוש מגן אברהם לאורח חיים בשולחן ערוך כתב על אמירת ברכת "שלא עשני גוי" בפיו של הגר , עניין שנידון בראש הפרק הזה : "ולפי מה שכתבו המקובלים - שהברכות הללו מברכין על יציאת נשמתו בלילה , שלא נדבק בה נשמת עכו"ם או עבד - אם כן גם גר יכול לברך כן" ( אורח חיים מו , י . ( מדבריו של המגן אברהם משתקפת חרדה מכך שבלילה עשויה הנשמה להתחלף או להשתנות ובא לידי ביטוי חשש ממצב של אובדן העצמיות והזהות בלילה . הלוא מי יתקע לידי ההולך לישון שיתעורר אותו אדם ? רבי חיים ויטאל , ( 1620-1543 ) תלמידו של האר"י מצפת , כתב בספרו פרי עץ חיים שכל אדם מלווה בשני מלאכים , והם עולים עם נשמתו מעלה ומכריזים בבואו אם צדיק הוא אם רשע . הנשמה עוברת מסע מפחיד , בעיקר אם אינה נשמתו של אדם צדיק ( שהרי צדיקים זוכים להתעלות מופלאה ולהתקרבות מופלאה לכיסא הכבוד של האל , רעיון המופיע כבר בספרות הזוהר ) וכך מתאר ויטאל את המסע : ודע , כשהנשמה יוצאות בלילה , פוגעת תחלה בשלשה עולמות שדין ... וכשנשמת רשע יוצאת בלילה , נוטלין אותו ומטלטלין אותו לכאן לכאן , וזהו כף הקלע . ואם יש לו זכות , ניצול מאלו ...
אל הספר