בספרות ההלכתית נידונה לא אחת השאלה , האם גר יכול לברך את הברכה "שלא עשני , "גוי שהרי מראשיתו נברא נוכרי . שאלה זו מציבה שני ערכים סותרים : מצד אחד מצאנו במקורותינו את החיוב לאהוב את הגר , לא לביישו , לקבלו כאחד מישראל לכל דבר ואף להבין את הרגישות המיוחדת שבמצבו ; מצד אחר , אנו מחויבים להתבטא בתפילה בכנות , וכיצד זה יוכל אדם שנולד נוכרי לומר ברכה הסותרת לכאורה את האמת הפשוטה ? 95 לשאלה זו ניתנו תשובות אחדות ואנו נידרש אליהן בקיצור . . 95 לדיון רחב בנושא : א"י שבט , האם גר יכול לברך 'שלא עשני , 'גוי תחומין , טו ( תשנ"ה , ( עמי . 445-435 וראו גם מאמרי העומד להתפרסם בספר היובל לרב משה זמר : "על כנות ועל רגישות בתפילה : גרים . "ותפילה הרמב"ם השיב באריכות לעובדיה הגר , ששאלו האם הוא רשאי לומר בתפילתו "אלוהינו ואלוהי אבותינו" וכדומה . הנה חלק מן התשובה , שהפכה לאבן יסוד בשאלת היחס הראוי לגרים : יש לך לאמר "אלהינו ואלהי , "אבותינו שאברהם עליו השלום הוא אביך ויש לך לומר "שהנחלת את , "אבותינו שלאברהם נתנה ... אבל " שהוצאתנו ממצרים" או "שעשית נסים לאבותינו" אם רצית לשנות ולומר "שהוצאת את ישראל ממ...
אל הספר