שיטתו של טרנר מועילה לנו בזיהוי של תהליכים נפשיים ודינאמיים בהקשרים חברתיים מורכבים . אני מבקשת לטעון שטרנר מייחס משמעות רבה מדי לקביעות ולהבחנה שבין מצבים ושל מבנה ומצבים משוללי מבנה . אני מציעה הבנה שונה מעט מזו של טרנר בנוגע ליחס שבין מבניות ובין היעדרה בחיי האדם . להבנתי ההבחנה בין שני המצבים אינה הבחנה בין עניינים קוטביים או הופכיים . אדרבה , מצבו הקיומי הקבוע של האדם בעולם הוא תמיד מצב ספי . אנחנו תמיד בין לבין , שרויים תדיר בעולם שאיננו מבינים ובמצב קבוע של אי ודאות מעוררת חרדות , ומכאן שהמבנה התשתיתי של נפשנו הוא עצמו מבנה חסר מבנה . המבנה , חוף המבטחים של התהליך הטקסי , אינו אלא קונסטרוקציה תרבותית שמטרתה ליצור יציבות ולהטיל עוגן של ביטחון בהוויה אנושית חסרת ודאות . והלוא , מי יתקע לידינו שנקום עם בוקר או שחיינו לא יתהפכו ( חלילה ) באחת ? ניסיונם של בני האדם בעולם מלמד שגם מה שנראה כקבוע ויציב יכול להשתנות עד מהרה . קחו לדוגמה את בני עמנו בימי האפלה באירופה במאה הקודמת , שגילו לפתע שלא רק שהם אינם נחשבים עוד אזרחים במדינותיהם , אלא אף שהם אינם נתפסים בהן כלל כבני אדם . על כן ,...
אל הספר