תקופת הגאונים מקבילה לתקופת הכיבוש המוסלמי בארץ ישראל ( מן המאה השביעית ועד אמצע המאה האחת עשרה ) והיא חשובה מאוד לדיוננו בתולדות התפילה . גאוני בבל , כלומר ראשי הישיבות בבבל שעל שמם קרויה תקופה זו , עסקו באופן נמרץ בתפילה ובלשונה , תוך שהם קובעים באופן סמכותי את נוסחיה הראויים . שלא כמו בתקופה שקדמה לה , תקופת הגאונים לא היתה תקופה של יצירתיות רבה במיוחד בתחום התפילה , כשם שהיתה תקופה של עיבוד וגיבוש חטיבות התפילה . בתקופה זו גובשה גם חטיבת ברכות השחר . תשתיתה של החטיבה , כפי שהובאה בסידורי הגאונים , דומה למה שאנו מוצאים בסידורי ימינו . בסעיף הקודם עמדתי על כך , שהברכות המבחינות שלא" ) עשני , (" ... שלא היו שייכות מלכתחילה לטקס ההשכמה , צורפו אליו בימי הגאונים ( אם כי , התפרים בין החטיבות ניכרים , כפי שנראה , עד ימינו . ( מלבד הוספת הברכות המבחינות ופסקות ליטורגיות אחרות , כאמירת התפילה "לעולם יהא , "אדם ברכות התורה ותלמוד תורה סמלי , יש להזכיר עוד שני חידושים מהפכניים של הגאונים בכל הקשור לברכות השחר : ראשית - הן נותקו מהוויית היקיצה וההשכמה ולאמירתן הוקדמה נטילת ידיים בברכה . וזאת מ...
אל הספר