דפוסי הכללה של "עובדים זרים" ומשטר ההגירה בישראל: ניתוח השוואתי

זאב רוזנהק ** ואריק כהן *** מבוא סוגיית "העובדים הזרים" תופסת בשנים האחרונות מקום מרכזי למדי בסדר היום הציבורי בישראל , והדבר בא לידי ביטוי בהתייחסות נרחבת למדי לנושא באמצעי התקשורת האלקטרוניים והכתובים . מוקד אחד בדיון הציבורי דן בתנאי המחיה וההעסקה הקשים שהינם מנת חלקם של רבים מבין מהגרי העבודה , ומדגיש את ניצולם , הקיצוני לעיתים , על ידי מעסיקיהם . מוקד אחר מתייחס ל"סכנות" ול"נזקים" לחברה הישראלית הנובעים מנוכחותם בארץ של מהגרי עבודה לא יהודיים . שיח זה מגדיר את "העובדים הזרים" כגורם המביא לידי אבטלה , עלייה בעבריינות , הפצה של מחלות זיהומיות ופגיעה באופייה היהודי של ישראל . הנחת היסוד המשותפת למירב הצדדים המשתתפים בדיון הציבורי על "העובדים הזרים" היא כי נוכחותם בישראל הינה ארעית וכי הם אינם חלק מן החברה הישראלית . כתוצאה מהגדרת "העובדים הזרים" כגורם חיצוני למבנה החברתי , אין דיון ציבורי משמעותי בתהליכי ההכללה ( incorporation ) שלהם , כלומר , בתהליכים שמגדירים את מעמדם במרקם החברתי הישראלי על היבטיו השונים . סוגיה רבת חשיבות בהקשר זה היא אם העובדים המהגרים מכוננים את עצמם כסוכן חברת...  אל הספר
רמות