עגנון התוודה בפני דוד כנעני על נטיות 'אנארכיסטיות' ו'ניהיליסטיות' שבו , ועל שנאתו לשלטון וכר . אפשר לחוש , לפחות בדבר האחרון , במקומות שונים ביצירתו , והוא בולט במיוחד ובמרוכז ב'פרקים של ספר המדינה' שבהם הצביע והתריע על פגמים שונים במדינה , וביתר דיוק ב'מעשיהם של מנהיגי המדינה' ( כ"ס , ו . ( 251 אולם לא רק על מעשיהם מתריע הוא ; הוא מתריע גם על לשונם וסגנונם — ושוב כתופעה מסוימת בתולדות תחיית הלשון — ואגב כך נוגע הוא בשני נושאים חביבים עליו : האחד נושא שכבר נגענו בו — חידושי המלים שבודים חברי 'הלשונית' המפריזים בעשיית מלים חדשות ; והאחר — טיבה של לשונו הוא לעומת זו של אחרים . ושני הנושאים כאחד חשובים , כמובן , לענייננו . המחבר מספר שלאחר לבטים מרובים הוא מקבל עליו לכתוב את מעשיהם 14 מתוך הספרות הפולמוסית של התקופה בקשר לתחיית הלשון — על עצם אפשרות החייאתה , בעיית הרחבת הלשון והדרכים הרצויות בהרחבה וכיו"ב — מעניינים דבריו של ד"ר שמעון ברנפלד , שהיה מן המפקפקים באפשרות ההחייאה כלי' ) שנשבר שוב אין לו . ( 'תקנה במיוחד התמרמר על דרכי הרחבת הלשון של ועד הלשון , ועל כך כתב מאמרים מספר ב'הצפיר...
אל הספר