קודם שנעבור לדבריו של עגנון על חוש הלשון של הילדים , מן הראוי להקדים ולומר כמה מלים על יחסו המיוחד של עגנוז לילדי ארץ ישראל ועל ייחודם . ניתן למספר של 'שירה' לומר זאת בלשונו י 'אחרי שסיפרתי מעשה הנריאטה ופירדאוס ותמרה צריכני לספר מעשה שרה [ התינוקת , [ אלא שנוח לכתוב ספר גדול על גדולים מלכתוב דף קטן על תינוקת בארץ ישראל , מפני שעדיין לא הורגלה העין להביט במעשיהם של התינוקות שבארץ וצריכין הסתכלות חדשה . יש רואים אותם פרימיטיביים יותר מדי ויש רואים אותם כשאר כל ילדים שבעולם , ילד ילד לפי חינוכו . אני איני אומר כן , לא פרימיטיביות כאן ולא החינוך עושה , אלא ארץ ושמים עושים ' ... שירה' ) , ' תשל"א , . ( 392 בדומה לזאת קוראים אנו את הדברים המעניינים הבאים על הנערים והנערות של ארץ ישראל במקום אחר בספר : 'שירה' 'אף על פי שלכאורה [ האחיות זהרה ותמרה ] אינן שו 1 ת , שוו ת הן זו לזו . ולא הן בלבד , אלא כל הנוער כולו שבארץ ישראל , נערים ונערות שווים הם . כשאני ואתם צעירים היינו למדנו בחדר אחד ובבית מדרש אחד ובגמרא אחת והיינו משתדלים להידמות לאבותינו ולרבותינו , ולבסוף משונים אנו מהם ומשונים זה מזה...
אל הספר