קודם שנתחיל בניתוח פרטי הדברים אולי מוטב שנקדיש עוד כמה מלים לעגנון ויחסו אל ענייני התחייה , הכללית והלשונית כאחת . כבר במשפט הראשון של פתיחתו 'ראשית הדברים' מוצאים אנו דברי התקשרות והזדהות של המחבר עם גיבורו יצחק קומר מבני העלייה השנייה : ' כשאר אחינו אנשי גאולתנו בני העלייה השנייה הניח יצחק קומר את ארצו ואת מולדתו ואת עירו ועלה לארץ ישראל לבנות אותה מחורבנה ולהיבנות ממנה . מיום שעמד יצחק חברנו על דעתו לא עבר עליו יום שלא הגה בה ' . .. ( תמול , . ( 7 הזדהות עם הציונות המגשימה ועם יצחק מוצאים אנו , למשל , גם בעמי : 32 יצחק נפגש בספינה לארץ ישראל עם אותו זקן ר' משה עמרם , חותנו של ר' פייש הקנאי מבני היישוב הישן ( שברבות הימים הפך לחותנו של יצחק . ( וכשיצחק אומר לו שהוא נוסע לארץ ישראל , היה הזקן תמיד , 'וכי דרכו של בחור לילך לארץ ישראל ; ' ? וכשיצחק אמר לו שהוא הולד לעבוד את אדמתה , התחיל הזקן מתמה יותר , 'לא ארץ ישראל היא שעשויה כולה בתי כנסיות ובתי מדרשות . לא ארץ ישראל היא שמיוחדת לתפילה , ומה עניין עבודת אדמה אצל צורכי שמים ' ? אלא שהזקן מבין מדעתו 'שאותו בחור היה מכת הציונים שמבקשי...
אל הספר