את הרושם של יחס שלילי למיבטא הספרדי הוא משיג בדרך אחרת , דר האירוניה : על ידי ציטוט 'נאומו' של המנהיג הציוני מר זיגמונד דייכסיל דייכסיל פותח דבריו בענווה מעושה : 'רבותי קראתם לי ואבוא . אך מי אני כי אחוה את דעתי בדבר נשגב כזה . לבושתי ולחרפתי שמתי את כל מענייני רק בלשונות זרות , בפולנית ובגרמנית וברומית וביוונית ובצרפתית וברוטנית , ואם תמצאו לומר גם בשפת בריטניה האדירה , ארץ אשר בצדק ייאמר עליה אשר השמש לא תשקע בה לעולם , ארץ אשר יושביה יאכלו חדש כל ימות השנה ' . .. ( כ"ס 3 ג , שי"א . ( וכאן באה תוספת תיאור , שלכאורה אפשר היה להניחה בבחינת מאמר מוסגר לגבי נושאנו , אלא שיש בה בכל זאת כמה רמזים לענייננו , ובמיוחד אם נשווה את הנוסחאות השונות : 'ארץ אשר אמרה לתת למנהיגנו הגדול תיאודור הרצל , את אוגנדה שבעטיים של אוסישקין וחבריו גיבורי חרקוב אנחנו נודדים עוד בגויים כאחסוור הנודד הנצחי . וכאן גמע מר דייכסיל גמיעה של מים וכל הציבור ענה אחריו : בוז לד , חרקוב , בוז לכם גיבורי חרקוב' ( שם . ( משתמע מכאן , שהמנהיג דייכסיל וסיעתו היו בנוסף לכול אוגאנדיסטים , שנואי עגנון ( ואולי זה טעם נוסף להתנג...
אל הספר