בהמשך לשיחתנו על הניב הגלילי הוסיף עגנון מאליו r 'אספר לך מה שאירע לי לפני כמה שבועות . אני הייתי מתפלל מנחה מעריב במלב"ן ( יודע אתה מה זה מלב"ן — ? מלב"ן זה בית בשביל זקנים שהביאו אותם , זקנים באמת . ( ושם יש יהודי נחמד שבא מרוסיה , והוא בן תשעים ושתיים או תשעים ושלוש . הוא אומר ( ביידיש ) 19 'הלא שומע אני כאן שאתה אדם גדול , ובוודאי למדת אפוא אלף בית , ובכן צריך אתה לדעת שקומץ — אלף זה או , מדוע אפוא אתה אומר א י ' ! עגנון עצמו נהנה מאוד מסיפור המעשה הזה . 'זה באמת נחמד' אמר לי , בהוסיפו : 'את זה אתה יכול להכניס . חבל שאינני מכיר את האיש הנחמד הזה בשמו . 207 זו היתד , הזדמנות למעבר טבעי לשאלת ההברה . פתח עגנון וענה תחילה במשפט קצר : 'אני נגעתי בזה ב"בנערינו ובזקנינו , '" ומיד הוסיף והעיר : ' שמע , לפי עניות דעתי , מכל ההברות , אילו הייתי אני יכול לבחור , הייתי מקבל את ההברה התימנית קודם שנתקלקלה בארץ , כי לא רק שפה היא נתקלקלה , אלא גם נוסח התפילה נתקלקל ' ... וכאן עבר לספר לי סיפור 18 'עד , 'הנה כ"ס , ז , קכ"ט . ייתכן שגם 'בתמול שלשום' הובלע משהו בענייו זה . 19 עגנון ציטט אותו כלשו...
אל הספר