בכמה מן הפרקים הקודמים — בעיקר באלה המוקדשים לוולפלין וריגל — דנו במגמה' שהיתה בעלת משקל רב בסוף המאה התשע-עשרה ובראשית המאה העשרים' המבקשת לנתק את היצירה האמנותית מרקעה ומסביבתה' ושואפת לבצר את האוטונומיה של האמנות . בהלכי הרוח ששררו בתקופה שבה נוסחו שיטות אלו נתגבשה הקונצפציה של 'ראייה טהורה' וראייה זו הועלתה לדרגת אידיאל . בהתבוננות באמנות פירושו של אידיאל זה הבדלה ברורה ומובהקת בין צורה לתוכן . ולפלין היה' כידוע' מן המנסחים המובהקים של 4 חיבוריו של וארבורג הופיעו במקובץ בשני כרכים A by Warburg , Gesammelte Schnften , Leipzig-Berlin 1912 ( להלן וארבורג , עם מס' הכרך והעמוד , ( הספרות על שיטתו של וארבורג היא מסועפת למדי . ראה עתה את ההרצאה המקיפה של E . H . Gombrich , Aby Warburg : ^« . intellectual Biography , London 1970 בספר זה מובאים קטעים רבים מרשימותיו של וארבורג , שלא ראו אור עד כה . ספרו של גומבריך אינו מבטל את ערכם של חיבורים קודמו . ביניהם אציין במיוחד F . SaxI , Rinascimento dell' Antichita : Studien zu den Arbeilen A . Warburgs , Repertorium fiir Kuitstwissenschaft , 1922...
אל הספר