ששון בר צבי * הישמר מניני זה שעשית עמו חסד מסופר על בדווי עני , שכל רכושו היה רק אוהל דל שבו התגורר . באחד מימות החורף , בעת שניתך גשם סוחף והקור היה מקפיא עצמות , ישב הבדווי באוהלו והתחמם ליד המדורה . לפתע הופיע גמל , נעמד ליד האוהל ואמר : "אתה מתחמם בנעימים באוהל ואילו אני חשוף לגשמים ולקור . היכן הצדק ? מבקש אני לחסות בצל . "קורתך אמר לו הבדווי : "רואה אתה בעיניך ; האוהל צר ולא יכיל את שנינו , אך מאחר שביקשת ממני חסות , הכנס את ראשך . "פנימה הבדווי זז קמעה ואיפשר לגמל להכניס את ראשו הגדול לאוהל . כעבור זמן מה אמר הגמל : "עתה משנעשינו שכנים וידידים , הנח לי להכניס לאוהל רק את חצי צווארי . לא אוכל עוד לשאת את הקור . "והגשם והבדווי נענה להפצרותיו . לאחר זמן קצר אמר הגמל : "חייב אני להכניס לאוהל גם את ידי ( רגלי הקדמיות . ( אתה מתחמם ומשאיר אותי בקור . עד מתי עלי להמשיך לסבול " ? ואז נכנס הגמל כולו לתוך האוהל בכוח , ודחק את הבדווי החוצה . הבדווי נותר בחוץ רועד מקור ומלמל לעצמו : "יותר מכל , עלינו להישמר מפני אלה שעשינו עמם מעשי חסד " ! ( ולפי גירסה אחרת : כשהוא רועד מקור אמר הבדווי : "פ...
אל הספר