עדינה מאיר מריל הכנסיות הגרמניות ומבני ציבור שנבנו בירושלים במאה ה 19 ובתחילת המאה העשרים היו גורם חשוב בנוף העיר . הם משקפים בעיצובם תפיסות אמנותיות ואדריכליות בנות זמנם , ונתנו ביטוי לשאיפות מדיניות , היסטוריות ודתיות שרווחו בתקופתם . בזמן שנבנו מבנים אלה בירושלים , במימון ממלכתי גרמני , גם בגרמניה עצמה ניתן ביטוי לקשר עם עיר הקודש . בברלין , לדוגמא , הוקמה כנסיית , "ירושלים" ברחוב ירושלים , ונבנו כנסיות בשם , "ציון" "גת , "שמנים , "ביתניה" , "הגואל" , "התחיה" למעלה : בניין אוגוסטה ויקטוריה לאחר חנוכתו 1910 ) בערך ) ונוסדה "קרן ירושלים" כדי להקים כנסיות פרוטסטנטיות בירושלים . הדבר מצביע על זיקתה של שושלת הוהנצולרן השלטת לארץ הקודש ובמיוחד לירושלים . הגרמנים ביקשו בעזרת הקמת מוסדות ציבור ודת בארץ להגביר את זיקתם ומעורבותם בארץ ישראל . ביטוי מוחשי לכך ניתן היה לראות ב"צלב , "ירושלים העשוי פסיפס , שבו עוטר התא הקיסרי ב"כנסיית הזכרון על שם הקיסר וילהלם ( הראשון / ' ( במרכז ברלין . הקמת הכנסיות בירושלים וסגנון בנייתן מצביעים בבירור על השימוש המכוון שנעשה בהן , למימוש יעדים מדיניים . כך ...
אל הספר