עד למאה השלישית לסה"נ לא היתה בית לחם אלא כפר קטן מחוסר חשיבות . אמנם נמצאה כאן מערה , שהיתה מקודשת על הנוצרים הראשונים , שהכירו בכך שזהו מקום לידתו של ישו , אך לא היה כל מבנה שינציח זאת . אדרבא , המערה שימשה מקום לפולחן פגאני . הירונימוס , שהיה תושב בית לחם במאה הרביעית , כותב : "בית לחם , המקום המקודש עלי אדמות ... הוכתם על ידי חורשת התמוז ובמערה שממנה בקע לראשונה קול בכייתו של הרך הנולד ( ישו , ( מבכים עתה את מות . "אדוניס פולחן זה היה קיים , לפי אותו מקור , מתקופת אדריאנוס ועד לתקופת קונסטנטינוס , דהיינו , במשך כמאתיים שנה , ונעשה במתכוון כדי למחות כל זכר למקומות המקודשים לנוצרים , לא רק בבית לחם אלא גם בקבר ישו בירושלים . אשר לאל אדוניס , הוא מתואר בפולחן הקלאסי כמאהבה הטראגי של אפרודיטה , היורד מדי שנה לשאול , ועמו בא הקיץ , קמלה הצמחיה וחדל הפריון - פולחן המקביל לזה של התמוז במזרח הקדום ( יח' ח , יד . ( בניין הפנסיה בתקופת קונסטנטינוס בשנת 324 נחל קונסטנטינוס את נצחונו המכריע על ליציניוס והיה לשליטה היחיד של האימפריה הרומית , והנצרות הוכתה בה כדת הרשמית . לא איחרה השעה והמקומות ...
אל הספר