מיתולוגיות ארגוניות

פתיח | ישראל כ"ץ במדור ' מיתולוגיות ארגוניות' אנו מנסים לחבר פרקי תיעוד ויצירה של הכותבים לאמתות תרבותיות ואישיות . במובן זה מציע המדור שימוש בנרטיב לבנייה פרשנית של המציאות ( ברונר , . ( 2000 הנחתנו היא שישנם סיפורים בעלי עוצמה המתייחסים לעולם הארגוני שהם מעבר לדין וחשבון תחום רציונלית – שיש בהם אמת גם כשהם בדיה . ( Kostera , 2008 ) שלוש היצירות הקצרות המובאות הפעם עוסקות בהערכה . אמיר קופפרשמידט מתעד רגע של חילופי תפקיד , במציאות צבאית גדושה בראשי תיבות , בטקסים המשוננים היטב וב'קודים' של תרבות המשתקפים דרכם . ברגע זה הוא לוכד הן את המאמץ הנואש למדוד , להעריך ולהבטיח אפקטיביות , הן את הפערים העצומים בין הרטוריקה לבין החיים הרוחשים לצדה . מירב שטנצלר מספרת על מועמד הניגש למרכז הערכה ( פרקטיקה שכיחה של בחינת מועמדים לתפקיד על יסוד סדרה של התנסויות מתוכננות , שמהן ניתן לכאורה ללמוד על סגולותיהם ועל התאמתם לתפקיד . ( כמה דברים בולטים ביצירה זו , שמספרת על יותם ועל העולה בינו לבין עצמו : התנועה בין חלום למציאות ; כוחן של מילות מפתח המתפקדות כסוג של ססמאות תתלבט" ) ( "ותתבלט האמורות לכוון ...  אל הספר
צפנת, מכון למחקר, פיתוח וייעוץ ארגוני