עולם התופעות כדפוסו של האל

הגענו אפוא למסקנה , שרמ '' ק נוקט באפשרות הרביעית להבנת הבריאה מתוך החמש שצוינו על ידי אוט 1 ( לעיל , עמ' ( 294-293 ואין הוא עובר לחמישית : לעולם התופעות יש קיום מחוץ למחשבת האל , אך הוא מעוצב לפי הדפוס של חכמתו שבו מתפשטת עצמותו . רק מבחינה זו האל הוא דפוס כל הנמצאים . בין העולם הגשמי למחשבה האלוהית יש רציפות סטרוקטוראלית אך לא סובסטאנציאלית . לכן הכרת העולם הזה אין פירושה מניה וביה הכרת האל , אך על כל פנים אפשר להכיר על ידה את חכמתו , שהרי קיימת אנאלוגיה בין מבנה העולם הגשמי לבין מבנה עולם הספירות . אנאלוגיה זו היא שמשמשת צידוק לדיבור על האל בסמלים גשמיים ( וכמו כן היא שנותנת ערך לעיסוק במדעי הטבע . ( הסעיף האחרון בסי שעור קומה מוקדש להסברת עניץ זה , שהוא בעצם הטעם לכתיבת הספר כולו . כאן משולבים זה בזה משל העששיות ומשל החותם : ' ונוכל להמשיל משל נאה מצורף אל כל מה שפירשתי בהקדמה זו ... והוא משל אל אור השמש וניצוצו העובר דרך כמה וכמה עששיות שהם זו למעלה מזו , ואורה של זו עוברת דרך זו , ואין ספק שאור השמש ההוא תשתנה ויהיה יורד כדרך ירידת העששיות המקבלות האור ההוא , וכן קרה לצורה זו , כ...  אל הספר