תורת הבחינות בס' אילימה

בחלק הנדפס של ס' אילימה לא בא ניתוח מפורט של תורת שלוש הבחינות . הן מוזכרות אגב דיון בגוני העין שבתיקוני הכתר . 'ג' בחינות זו למטה מזו » הראשונה היא בערך דבקותה בסיבתה העליונה וזו עיקר שבחה . השניה — בחינת עצמותה- וזו למטר . מהקודמת , מפני שאינה כשבח המפירה העליונה הדקה ממנה . השלישית — בחינת הספירה בערך דבקותה בספירה התחתונה המשתלשלת ... ועניין ג' בחינות יימצאו כמעט (!) בכל הספירות , מפני שכל דרך עילה ועלול יחייב ג' מציאיות אלה' . אולם בפרק ט שבתמר ג' מוכנסת תורת הבחינות למסגרת העיקרון הכללי של הרציפות הסיבתית , החל מכתר ועד לד' היסודות הגשמיים 1 'שטבע המציאות מחייב שהעלול תרד מעילתו , ירד מה שלא נצייר אנחנו שיעורה ! והעלול בעצמו ירד מעצמו אל עצמו שיעור מה , עד שקצהו הפונה אל עילתו אינו דומה לקצהו הדומה לעילולו ל 2 * שם , שם . את ביטויו של החוק הזה לגבי ספירת הכתר ראינו כבר בסעיף הקודם ( לעיל , עמ' , ( 225-224 עיין גם איר נערב מ ע"א . *» ספ"ר טו ע"ב . החוקיות המשולשת חלה גם בבחינות אחרות של הספירות , למשל בתר '' ך עמודי הכתר ( עיין שער מהות והנהגה פרק ז " » אילימה סז ע"ב . עיין גם פה ...  אל הספר
מוסד ביאליק