אחרי תיאור המעבר מן הידיעה האלוהית הקדומה אל רצון הרצונות , בפרק ראשון בעין הבדולח , מעלה רמ"ק , בסוף הפרק , את בעיית המעבר מן האחדות של הספירות בידיעה האלוהית אל הריבוי המובחן שבתיקוני הכתר . מעבר זה איננו בלתי אמצעי אלא מתווך על ידי התפשטויות ללא שיעור בבחינות העליונות של כתר : 'בין האחדות אשר בידיעת אץ סוף לבין התפשטם לתי קוני אריך אנפין כמה יהיו המציאות להשתלשל ממציאות אל מציאות שיעור לא נשערם , מפני שאינם בשיעור כלל . אמנם הם מה שנדע שבלי ספק ישתל שלו המציאויות מאין פעולה , מאין פירוד , אל פעולה , אל הריבוי , עם היות שבאמת אינו ריבוי ח"ו , שהכתר ותיקוניו אחד . אמנם לערך האחדות אשר גאין סוף נקראהו ריבוי וחידוש ושינוי ופירוד פעולות וחילוק איברים , כאשר בדבר עוד על אין שבכתר' תכלית יחוד פעולותיו ותיקוניו והרחקת הפעולות הנפרדות ממנו . אמנם אין האחדות בו כאחדות האין םוף , לכך נקראם תיקוני אריך אנפין והבדל ומספר איברים , לערך מה שלמעלה , שאין שם שום מספר כלל . 'ועיקר כפי שראינו כמה וכמה פעמים נכללים כאן במונח אין סוף גם הבחינות של כתר וחכמה שבכתר שבהן עדיין אין ריבוי מובחן . רק עם התפ...
אל הספר