ה'אין' בס' אילימה

עמדה זו מתחדדת יותר בס' אילימה , דווקא משום שמקומו של הרצון כאן הוא גבוה יותר מאשר בס' פרדס רמונים . הבחינה העליונה של כתר . שבס' פרדס רמונים היא קרויה אין סוף , הריהי בס' אילימה רצון הרצונות המתקרב והולך לאין סוף' ואשר ממנו נאצלו הספירות ? אבל אף הוא , כפי שראינו , מחודש באופן חד משמעי . גם כאן אחת המשמעויות של בריאה יש מאין היא מעבר מבחינה לבחינה בתוך הכתר —מעבר 'מההעלם הגמור אל . 'היש הספירות 'יוצאות מן האין הגמור , הוא כתר מאין סוף , ולא אין שאינו אלא אין על רוב האדיקות' . וגם המצב הזה עדיין איננו בבחינת העתק לישות מובחנת , כי 'שם כל הנמצאות . 'מאוחדות זוהי כבר בחינת החכמה שבכתר — הסימבוליקה של רוב המקובלים שלםניו . כך , למשל , בפרק יג בשער מהות והנהגה אומר רמ '' ק על הכתר 'שהוא כמו צורה פשוטה מבלי מציאות מתגלה , 'כלל ועל החכמה ' שבה הוא הגולם שממנו מצטיירים הנמצאות . 'כולם וכן בהתחלת שער הנתיבות : 'דפוס כל הנבראים הם בחכמה ... ולכן יש קוראים לחכמה גולם לפי שהוא חומר נושא כל הצורות שבעולם ... היולי נושא כל הצורות . 'שבעולם ולכן היא גס כנקודה 'ואין לה כמעט צורה אלא גולם פשוט שאין לה...  אל הספר
מוסד ביאליק