השימוש המושגי בביטוי 'בריאה יש מאין'

רמ"ק משתמש כמה פעמים בביטוי 'בריאה יש מאין' במובנו הפילוסופי המסורתי , גם כשהעניץ נוגע לתורת הספירות 1 'כמו שנברא העולם יש מאין כך האציל אין סוף ממ"ה נאצלים שמהם יימשכו פעולות בעלות תכלית כדי שיהיו הנבראים בעלי 8 'גבול ז . וכך נאמר גם על כל הנמצאים ! יאחר שהוא היווה אותם והמציאם מן האין יוכרח שיושפעו ממנו , ושואבים כולם ממנו חיותו . ןאחר שהוא מחיה אותם נמצאו , שהוא ממציאם ומהוום בכל עת ובכל רגע ובכל שעה ... ובעניין הזה יובן ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה 8 'בראשית ל . אבל ניסוחים אלה הם כלליים כל כך , עד שאין להסיק מהם מה הוא המשמע הטרמינולוגי המדויק של המונח יש מאין . באופן כללי כזה נקבעת האמונה בבריאה יש מאין גם בפולמוס נגד תורת ספיר יא ע '' נ . » י שמ לח ע"ב . כאן נאמר אפילו על האור המתפשט שהוא מחודש , ועיין לעיל , פרק שני 1 עם' . 161 אלא שכל הקטע מדבר על חידוש מתמיד . עיין על כך S . N . עפ' . 93 השמיטות . עם כל ביקורתו החריפה של רמ"ק על ספר הקנה , אין הוא מייחס למחברו את האמונה בקדמות העולם , שהרי גם לפי דעתו העולם מתחדש יש מאין בכל שמיטה : 'שאין אתה יכול לקלוע אל הקדמותיו באומרו שה...  אל הספר
מוסד ביאליק