גילוי פרטי יותר של הסתירה בין החוקיות האמאנאנטיםטית לבין הספונטאניות של המאציל מצוי בשאלה : מרוע נאצלו דווקא עשר ספירות י התשובה העקרונית לשאלה זו מבוססת ( כמו כל תורת האצילות ) על עיקרון ניאופלטוני : ההכרח במספר מסוים ומתאים של שלבים בין שני קצות המערכת , בין האחדות והריבוי . הנאצל הראשון הוא 'האמצעי בין הריבוי והאחדות / כי הספירות , שכבר יש בהן משום ריבוי , 'אינם יכולים לקבל מהאחד הפשוט אם לא על ידי אמצעיי . " אך אמצעי אהד אינו מספיק בשביל התיווך הזה ! ' ולהיות כי בהתגלות רוממותו בכתר אל הנבראים מרוב רוממות הנאצל עדיין אין כוח הנבראים להשיגו , הוצרך להאציל החכמה וכוי עד המלכותי . גם כאן מביא רמ"ק משל ניאופלטוני מובהק ! אי אפשר להביט בניצוץ השמש מפני רוב בהירותו' ולכן יש הכרח במסכים כדי להכהות את האור . אך מספר המסכים אינו צריך להיות קטן מדי , כדי שלא יהיה האור חזק מדי , ואסור גם שיהיה מספרם גדול מדי , כדי שלא 'יחשך האור ולא יושג מתק אורו אל הרואים' . « 21 אילימה ו ע"א . " שם נו ע"א . 2 » ספ"ר יד ע"ב — טו ע"א . ניסוחו של אלקבץ קרוב יותר לסגנון הניאופלטוני . לדבריו הספירות en יהמצאה לה...
אל הספר