התארים חי, יכול, חכם

אולם הדמיון לתורת התארים הפילוסופית הוא אצל רמ"ק רק בתחום הדיו גים התיאולוגיים הכלליים , שהרי דווקא בעניין התארים מחדש המקובל שיטה הנבדלת הבדל עקרוני מן התפיסה הפילוסופית . החידוש הזה , שהוא בכל זאת בעל זיקה צורנית , לפחות , לניסוחים הפילוסופיים , מתגלה בצורה מעניינת לגבי התארים שהיה להם מעמד מיוחד בפילוסופיה של ימי הביניים % היים , יכולת , חכמה ורצון ( לפעמים נמנים רק שלושת הראשונים כתארים העיקריים של האל . ( לדעת כמה פילוסופים — בעיקר ר' סעדיה גאון —הרי תארים אלה אינם נפרדים מעצמותו של האל , אלא הם צדדים שונים הכלולים בעצם מושג הבורא . כדי שלא להגיע למסקנה הניא 1 פלטונית הקיצונית , הגור סת תוארי שלילה בלבד , שמרו הפילוסופים האלה על מושג האל הפרסונאלי וייחסו לו את שלושת , או ארבעת , התארים המהותיים . אמנם עם זה לא רצו לאבד את פשטותו של האל , ולכן אומר רס"ג , למשל , ששלושת התארים האלה אינם אלא מבארים את מושג הבורא בשלושה מושגים שונים , שבגלל קוצר יכולתה של הלשון האנושית אין היא יכולה להביע אותם באחדותם ! 179 אילימה י ע"ב . 18 ° ש"ק עמ' , 125 ועיין גם םפ"ר טז ע '' א . 181 אילימה ג ע"א...  אל הספר
מוסד ביאליק