אותה שניות שבהערכה אנו מוצאים גם לגבי מקומה של ההכרה השכלית . ראינו שרמ"ק מעמיד אותה מעל להכרה החושנית , ובזר . היא משמשת כלי להבנת הרעיונות המופשטים של הקבלה . אולם עם כל העדיפות של ההכרה השכלית על התפיסה החושנית ועל הדמיון , הרי 'עכ"ז ראות השכל אינו ראות אמתי מפני שיש בו חסרון גדול , שאינו רואה הדברים אלא מצד שפיטת ראות העיניים הגשמיות' — רמ"ק מביא כאן דוגמאות המוכיחות את תלותה של השפיטה השכלית בנתוני החושים , השכל לומד מן הניסיון החושני בדרך האינדוקציה , אך הוא עלול לטעות , 'כמו שקרה לתוכנים שרצו לשפוט מידת ° » ש"ק עמי . 23 0 » שם עמי j 77 ועיין גם סס"ר טז ע"א על 'התוכנים חשובי עינים דימו שהגלגל סמוך לחברו ... ואץ זאת סברת בעלי . 'התורה אמנת יש חכמת תכונה אמיתית , לא זו ' שהמציא אקלידס בסתיותו' — שס , שער הנתיבות' נתיב כס . *» ש '' ק עמ' . 52 הארץ ומידת הגלגלים ע"י . 'האצטרלוב השגת הנביא 'שיראה בעיני נשמתו' עולה על השכל הגשמי ? 'אמנם הראות הזה ייגרע מראות המלאכים כגרעון השכל המבין הנרצה מתוך המשל מהמביט מתוך עצמותו , כי המביט מתוך עצמותו נכנס פנימה לעניין . 'ממש הנביא אינו מכיר בהכר...
אל הספר