לקראת סוף המילניום , הופכת אמנות הווידיאו למארחת אידיאלית , פת"נית ומתחשבת בצופה . היא מספקת לו תנאים של חיבה ותפנוקיות ומאפשרת לו לשהות זמן ארוך במחיצת היצירה . אז מה אם תוך כדי כך היא גם מעודדת את ערפול חושיו , ובעיקר את ערפול חושי הביקורת הצופים בווידיאו ארט לא חייבים לעמוד בחלל התצוגה . אפשר לשבת . אבל מי חשב על שכיבה נינוחה בכורסאות מעוצבות למשעי ומסתובבות בצבע טורקיז עמוק ? זו היתה אחת האטרקציות ביריד האמנות בשיקגו , שהתקיים בחודש מאי האחרון , בהשתתפות 214 גלריות מסחריות מרחבי העולם , ובהיקף מכירות של 60 מליון דולר . את רעיון המהפכה בתנאי הצפייה במהלך יריד ענק ומתיש זה הגו שלושה בחורים צעירים ונמרצים מניו-יורק , שאף העלו אותו בפני טום בלקמן , מנהל יריד האמנות בשיקגו . מיצב הווידיאו הוצגו בנפרד , בקומה השנייה , מרוחקים מן הגלריות , מן הרעש , מן ההמולה ומן הצפיפות של אמנות בלי הפסקה . זו הייתה חוויה מסוג שונה , חדש , נעים , מפתיע ומענג . עם כניסתם לאולם ההקרנה עמדו הצופים משתאים . תוך רגע קט התרגלו לרעיון והתפתו להתפרקד על הכורסה הנוחה , לעש 1 ת כמה תנועות הסתגלות , לבחון את זווית ...
אל הספר