תורת החומר

הארטמאן מבחין בין החומר במובן המדויק ( Materie ) ובין החומר החושני . ( Stoff ) החומר החושני עם איכויותיו הניתנות לנו על ידי החושים אינו אלא בבואה של החומר בתודעתנו . ביסודו של החומר החושני הזה קיימים אטומים כוחניים בעלי עוצמה כמותית מסוימת , הפועלים זה על זה בתוך החלל . אטומים אלו פועלים בהתאם לדימויים בלתי מודעים הקובעים את רצונם . צירוף הדינאמידות האלו לידי מוליקולות , תאים , אורגאניזמים חיים , מתבצע על ידי דימויים בלתי מודעים , המדרי כים את הפעולה לפי מטרות תכליתיות . נתאר לנו , למשל , שולחן . לחושינו ניתן השולחן בחינת חומר חושני בעל איכויות , צבע , קושי מסוים וכוי . באשר הוא חומר כזה , השולחן נראה בעיני סביל לגמרי . אולם את ממשותו הפעילה מגלה השולחן כלפי על ידי כוחות דוחים שהוא מפעיל נגד גופי המתנגש אתו . ההתנגשות של הדינאמידות המהוות את השולחן עם הדינאמידות המהוות את גופי היא חלק של הממשות של השולחן / והכוליית של ממשות השולחן היא הסכום של כל ההתנגשויות של האטומים המהווים את השולחן עם כל יתר האטומים שבעולם . זהו השולחן כתופעה אובייקטיבית . תפיסת החומר כתופעה אובייקטיבית קובעת את ה...  אל הספר