בתולדות הפילוסופיה המערבית היה ברקלי הראשון שאמר , שהעולם הוא דימוי . ברקלי , אומר שופנהואר , קנה לו זכות עולם בפילוסופיה על ידי האידיאליזם שלו . שופנהואר שב אל העמדה האידיאליסטית של ברקלי : אין אובייקט ללא סובייקט , כשם שאין סובייקט ללא אובייקט . והדימוי הוא ביטוי ההתפלגות לאובייקט ול סובייקט . רק על ידי הכרה זו 'מתעוררת' הפילוסופיה ונעשית עומדת ברשות עצמה . שופנהואר בחר כמוטו לספר הראשון של 'העולם כרצון וכדימוי' את דברו של רוסו : 'צא מתוך הילדות , ידידי , הקץ משנתך ' ! ברקלי הראה בספרו על תורת הראייה , שאנו לומדים לראות כשם שאנו לומדים לקרוא . הנתונים של החושים חדורים הם הפירוש הניתן להם על ידי השכל . רעיון זה , הנמצא אצל ברקלי לשם הסברת ראיית המימד של העומק , נעשה אצל שופנהואר לרעיון הנושא את פל שיטתו . כל הסתכלות היא שכלית ואינה רק חושנית טהורה . שופנהואר מסתמך על הטענות האלה : עיוורים , שנעשה בהם ניתוח , לומדים לראות ; אנו רואים בשתי עיניים , אך העצם הנראה הוא אחד . אך כשזזות העיניים ממצבן הרגיל , רואים אנו את העצם פעמיים ; ואותו דבר קורה בחוש המישוש ; ועוד : אנו רואים את העצמים ...
אל הספר