אחד הביטויים המרכזיים למקוריות , לעומק ולהשפעה של שיטה הגותית בתולדות המחשבה היהודית הוא האופן שהיא מעצבת מחדש את מובנה של ההלכה והעשייה הדתית . הדברים אמורים בעיקר בנוגע להוגה שבה בעת הוא מבעלי ההלכה הגדולים שהעמידה יהדות ימי הביניים . התוכנות שהעמיד הרמב"ן על אודות עולם האלוהות ותהליכי האצלתו ממעמקי האפיסה המוחלטת , תפישת האדם , ההשגחה , הנבואה והנס , היו נשארות בבחינת רעיונות בעלמא אלמלא סיפקו מובן למעשה הדתי . העיסוק בטעמי המצוות נוגע לאותו רובד שבו תמונת ההגות המטפיזית והאנתרופולוגית מיתרגמת לכלל הענקת הקשר של משמעות למעשה המצוות . כמו בשאר הנושאים הציב הרמב"ן את עמדתו לטעמי המצוות תוך קבלה ודחייה של מרכיבים מרכזיים בתפישתם של רש '' י , אבן עזרא והרמב"ם . בפירושו נוצרת לפיכך תמונה מורכבת של טעמי המצוות - מוסריים , רפואיים , חברתיים , היסטוריים ומאגיים - המתגבשת מתוך שיחה ערה וחריפה עם המסורות השונות על טעמי המצוות בימי הביניים ועם ספרות חז"ל . בעושר הכביר הזה , העומד לנגד עיניו , דן הרמב"ן בכשרון פרשני נדיר , וביכולת התבוננות חדה בנבכי המציאות החברתית והנפשית שההלכה מכוונת . על מר...
אל הספר