כבר היתה לנו בפרק הקודם ( עמי ( 182 שעת כושר להכיר את עיקרי תורתו של ברינטאנו על המשפט . ראינו , שהוא ביקש להעמיד את כל המשפטים על הצורה הישותית יא ישני ( ( -ן-א או אי איננו' ( . (—א בתקופה מאוחרת יותר הוסיף על כך את הימשפטים : 'הכפולים יאי הוא , "ב כלומר אי ישנו והוא . "ב בתיאור הבא נראה כיצד ברינטאנו מתקן את תורת המשפטים הקטיגוריים , כפי שקבעה אותם המסורת , ואת תורת ההיקשים הבנויה על המסורת . את ארבעת המינים של המשפט ההחלטי A , E , 1 , 0 מעמיד ברינטאנו על הצורה הישותית בדרך כך : A כל אי הוא ב" פירושו : יא שאינו ב , איננו : א ב — E שום אי אינו ב" פירושו : יא בי איננו : א ב — 1 'א אחדים הם ב" פירושו : יישנו אי ב" : א ב + 0 יא אחרים אינם ב" פירושו : יישנו א , שאיננו : "ב א ב 4- הפירוש הזה מראה במיוחד שתי סטיות מן הלוגיקה המסורתית : המשפט A מובן כאן במשפט שלילי . כבר הזכרנו , שברינטאנו מבין את כל המשפטים החיוביים כלליים כאיסורים . המשפט אוסר כל יוצא מן הכלל , כל , 'א שאינו . 'ב הסטייה הבולטת השנייה היא במה שהמשפט 0 מובן כאן כמשפט חיובי , המזדהה עם המשפט 1 מבחינת איכותו ואינו ש...
אל הספר