הבסנו בסעיף הקודם בין שני תפקידי האוגר 1 התפקיד ה'מאפייך והתפקיד ה טועך . אמרנו , שהאוגד בתפקידו הראשון בונה אותה האחרות של חלקי המשפט , אשר לה טוען לאחר מכן האוגר בתפקידו השני , תפקיד הטענה או . 'הישימה השוני הבסיסי בין שני התפקידים האלה של האוגר בולט ביותר , כשאנו מסתכלים בהבדל שבין המשפט החיובי והשלילי . שני המשפטים כגון 'העץ הוא ירוק' ו'העץ אינו ירוק בנויים כביכול מאותו החומר המושגי : , 'עץ' , 'ירוק' אך אופן ההרכבה של המושגים לירי המשפט מנוגד בשני המקרים : האוגר הוא' מלכד את שני המושגים ואילו האוגר אינו' מפריד ביניהם , והמשפט השלילי נבנה רווקה על ידי ההפרדה הזאת . אולם באשר לטענה או , 'שימה'ל הרי בשני המקרים יטען חורץ המשפט למשפטו , ולכן שווים הם שני המשפטים המנוגדים מבחינת המשימה הטוענת של האוגר . השפה אינה מבליטה כלל את ההבדל הזה . האוגדים הוא' ראינו מבטאים רק את הפונקציה הבונה , המאפיינת , של המשפט , הן מבחינת החיוב והן מבחינת השלילה , ולא את הפונקציה של השימה . היא באה על ביטויה המיוחד באינטונאציה של הדובר , ולא במשפט הכתוב . סימונו של פריגה מרשה לבטא את השימה הזאת בפירוש ...
אל הספר