הדברים הללו מלמדים כי אין חוקה בישראל וחוקי היסוד אינם מהווים הגבלה ממשית על חברי הכנסת , וכך גם החקיקה הרגילה . מהו בכל זאת הגורם האמור להרתיע את חברי הכנסת ולאלץ אותם לפעול לפי נורמות של יושרה , שקיפות ואתיקה ? לכאורה זהו תפקידה של ועדת האתיקה של הכנסת , אך גם היא אינה עומדת בציפיות הציבור לעניין זה . על פי החוק " , חבר כנסת אשר עסק בעיסוק נוסף , ניצל את מעמדו שלא כדין , יצר מצב של ניגוד אינטרסים , וכיו"ב - יהיה נתון לשיפוטה של ועדת האתיקה . שני עניינים ראויים לציון בהקשר זה : ראשית , ועדה זו - שעל פי חוק היא גוף מעין שיפוטי - מורכבת כיום מארבעה חברי כנסת והדבר מעלה תהיות ביחס לעיקרון הפרדת הרשויות כמכשיר להגבלת ובקרת השלטון . שנית , הסנקציות אותן יכולה להטיל ועדת האתיקה אינן מהוות איום של ממש על חבר הכנסת . על פי רוב מדובר בהערה , אזהרה או נזיפה . במקרים מסוימים עשויה ועדת האתיקה להפעיל 'יד קשה' כלפי חברי הכנסת המועלים בתפקידם ולהרחיקם מישיבות המליאה לתקופה של עד חצי שנה , למנוע מהם רשות דיבור במליאה או בוועדות הכנסת למשך עשר פגישות , או לאסור על הגשת הצעות חוק והצעות לסדר היום . סנ...
אל הספר