צמיחתו המהירה של שוק ההשכלה הגבוהה באמצעות השלוחות מחו"ל , כחלק מהמגמה של גיוון היצע המוסדות להשכלה גבוהה לציבור הישראלי ומניעת הגמוניה של האוניברסיטאות בישראל , ראויה להיבחן לאור תוצאות מדיניות זו . הנחת היסוד של השוק החופשי היא , שהלקוח יבקש להבטיח רכישה של מוצר בעל איכות גבוהה בתמורה להשקעתו הכספית , ולפיכך הוא עצמו יהיה זה שיפקח על איכות המוצר הנמכר לו . הנחה זו התבדתה נוכח דפוסי התנהלותם של חלק ניכר מהסטודנטים בכל הקשור לרכישתה של ההשכלה הגבוהה כמוצר צריכה במסגרת של שוק פתוח . התברר , כי המוצר המבוקש , בחלק ניכר מהמקרים , הוא תואר אקדמי אשר יוכר בעיקר לצורכי שכר בישראל , כאשר מבחן האיכות , הקשור למעמדו של התואר המוצע במדינת האם של השלוחה , ומעמדו של מוסד האם , היו לשאלות משניות , או שלא נשאלו כלל . עתירות של סטודנטים לבית המשפט הגבוה לצדק בדרישה לצמצם את משך הלימודים , וזאת במקביל למכתבי תלונה של סטודנטים על איכותם הירודה של לימודים ; המניעים שהובילו להקמת צוות לאכיפת החוק בפרקליטות המדינה ; הגשת כתבי אישום נגד מנהלי מוסדות ונגד לומדים במוסדות בגין חשד לביצוע עבירות של מתן או קבלת...
אל הספר