מערכת היחסים של ות"ת עם המוסדות להשכלה גבוהה הייתה דואלית מאז ומתמיד . מצד אחד , ות"ת אמורה להבטיח את ניהולם התקציבי המאוזן והתקין של המוסדות להשכלה גבוהה הנתמכים בתקציבי המדינה , ומצד אחר , זהו גוף המייצג את המוסדות בפני הממשלה ומוסדות ציבור , הן בתחום צורכי התקציב של גופי ההשכלה הגבוהה , והן כמגן , מסביר ומקדם את מעמדם וייעודם . זוהי ועדה הפועלת בתוך מערכת איזונים עדינים - גוף המשמש גם כחיץ וגם כמתווך בין הממשלה למוסדות , גם תובע מהממשלה תקציבים עבור האוניברסיטאות , אך גם "שומר סף" שתפקידו להבטיח ניהול תקציבי מאוזן שלהן , גם בעל סמכות ואמצעים להטלת סנקציות תקציביות במקרים של חריגות וגם מסייע בתקציבים בעת משבר . כבר בשנת עבודתה הראשונה טיפלה ות"ת בשני אפיקי פעולה עיקריים שנכללו בכתב המנדט שלה : גיבוש תוכנית חומש של השקעות תוך תכנון התשתית האקדמית ועיצוב הפיתוח של כל מוסד ומוסד , ובמקביל - טיפול בחובות המוסדות , בקיצוצי תקציב ובהקפאת הבנייה . שני אפיקי פעולה אלה , צמצום לשם התייעלות ופיתוח , שהם סותרים לכאורה , איפיינו את עבודת ות"ת לאורך שנות קיומה . את דרכי יישוב הסתירה הסביר כבר ברא...
אל הספר