גיבושו המורכב והממושך של חוק המועצה להשכלה גבוהה מבטא יותר מכל את המתח בין רצונה של המדינה לשעבד את המחקר וההוראה המתקיימים במוסדות להשכלה גבוהה לצורכי העם והחברה , לבין דרישת המוסדות לחירות אקדמית בניהול ענייניהם . חקיקת חוק המועצה להשכלה גבוהה , במתכונתו השלישית , לאחר כישלונן של שתי ההצעות הראשונות , מסביר במידה רבה את מורכבות הנושאים שעמדו על סדר היום הציבורי . התרבות הריכוזית , אשר התקבלה ללא ערעור וביקורת בכל תחומי החיים של המדינה הצעירה , נתקלה בהתנגדות יוצאת דופן כאשר הממשלה ניסתה להשליט סמכות זו גם על המוסדות להשכלה גבוהה . בשנים הראשונות להקמת המדינה , נוצקה נורמה אשר התקבלה ללא השגות וללא ערעור ומתוך יצירת אווירה ציבורית שבמסגרתה ניתנה לגיטימיות לדחייה של כל עיסוק אשר אינו משרת את המטרות , את המשימות ואת היעדים של הקולקטיב הלאומי . נורמה זו דחקה גם בדרישה להתגייסות המוסדות להשכלה גבוהה תוך העמדת צורכי העם והמדינה בראש סדר העדיפות שלהם , גם במחיר ויתור כלשהו על חירותם האקדמית . ביטוי בולט לעניין זה ניתן ב"ועדת , "דורי כאשר יו"ר הוועדה טען שנציגי המוסדות אינם שליחים של האוניבר...
אל הספר