דרכי קיצוב

אם כן , יש לפרש עמימות בהגדרה של שירות הכלול בסל הבסיסי לטובת המבוטח . אך קיימות צורות שונות של קיצוב שירותים בדרך של הגבלות מפורשות על הזכאות לשירות , הן בסל הבסיסי והן בשינויים שהוכנסו בו . כבר הוזכרו הגבלות על כמויות של שירותים , כגון מספרן של שעות הטיפול בשנה , וניתן גם להגביל את התכיפות שבה ניתן לקבל שירות , כגון בדיקות אבחון למניעה מוקדמת של מחלות . צורת קיצוב אחרת שהוזכרה היא קביעת הגבלות קליניות לגבי הזכאים לשירות , כפי שנעשה בהוראות לשימוש בבטא סרון על ידי חולי טרשת נפוצה . אלה הן צורות קיצוב מפורשות , ונדמה שכל עוד שהן עומדות במבחן הסבירות המינהלית , לא ניתן לתקוף אותן . יחד עם זאת נראה שצורות קיצוב לא מפורשות אינן תקפות לפי החוק . כך , למשל , ניתן לקצוב שירותים על ידי יצירת תורים להמתנה , אלא שהחוק קבע זכות לקבלת שירות בתוך זמן סביר . כמו כן , תשלומי השתתפות של מבוטחים יכולים לפעול ככלי של קיצוב לא מפורש כאשר גובה התשלום מקים מחסום כלכלי בפני הנזקקים לשירות או לתרופה . הגבלת כמויות בעניין מדזיני נידונה , כאמור , תביעה של חולות טרשת נפוצה נגד קופת החולים 123 דב '' ע 5-7 / 97 ...  אל הספר